Subscribe

Subscribe to our Free Hebrew Periodicals

Testimonials

Vertical Menu

Students Say Thank You to Ulpan-Or during Tel Aviv Graduation

“הנה הנאומים של בני הזוג דיוויד ומרגו לואי מאוסטרליה, תלמידי אולפן-אור בסניף ת”א, שלמדו למעלה מחודשיים באולפן-אור, הגיעו ללא ידע בעברית, והיום הם כבר כותבים ונואמים בעברית. את הנאומים האלו קראו בטקס סיום הקורס שלהם באולפן-אור:”

Students Say Thank You to Ulpan-Or during Tel Aviv GraduationHere are the speeches from David and Margo Lowy, a couple from Australia that studied with us at Ulpan Or in Tel Aviv.  They studied with us for over 2 months and didn’t know any Hebrew when they arrived.  Today they can write and give speeches in Hebrew!  The following speeches are from their graduation ceremony at Ulpan-Or.

דיוויד לואי 19.1.2011:

מחר אחזור לאוסטרליה אחרי חודשיים וחצי באולפן אור. רציתי ללמוד עברית כדי להיות מחובר לארץ ישראל. יש לי רגשות חזקים לישראל. אבא שלי בא לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה ב-1946 כשהוא היה בן שש עשרה. הוא הצטרף להגנה ואז לצה”ל לגולני. ב-1952 אבא שלי נסע לאוסטרליה לבקר את אמא שלו ואחים שלו. הם נסעו לאוסטרליה ממחנה זמני כי לבעל של דודה שלי יש משפחה באוסטרליה, וגם אי אפשר היה להיכנס לישראל. אבא שלי החליט להישאר באוסטרליה כי הוא לא רצה להיפרד מאמא שלו שוב. בין 46 ל-54 הם לא ראו אחד את השני, אבל הם כתבו אח לשני כל שבוע. לא הרבה אחרי שהוא הגיע לאוסטרליה הוא פגש את אמא שלי ואחרי זמן קצר נולדתי. אפילו שאבא שלי לא גר בישראל היא הייתה חשובה מאד בשבילו.  היום, לכל המשפחה שלי יש קשר חזק לישראל. יש לנו בית פה והבן שלנו לפעמים גר פה וההורים והאחים שלי באים לישראל הרבה, ואנחנו רוצים להיות פה בעתיד. אני רוצה לומר תודה גדולה להדס וגם תודה רבה ליואב וצביקה ולכול המורים באולפן. כולכם נחמדים וחכמים. אני אראה אתכם בקרוב. להתראות.

David Lowy – January 19, 2011

Tomorrow I am going back to Australia after 2 and ½ months at Ulpan-Or.  I wanted to learn Hebrew in order to be connected to Israel.  I have strong feelings to Israel.  My father came to Israel after WWII in 1946 when he was 16.  He joined the Hagana and the Golani unit of Tzahal (the Israel Defense Forces).  In 1952, my father went to Australia to visit his mother and siblings.  They went to Australia from a temporary camp because my aunt’s husband had family in Australia, and it was not possible to enter into Israel.  My father decided to stay in Australia because he didn’t want to be separated from his mother again.  Between 1946 and 1954 they didn’t see each other, but they wrote to one other every week.  Not long after her arrived in Australia, he met my mother and after a short time I was born.  Even though my father doesn’t live in Israel, Israel is very important to him.  Today, all of my family has a strong connection with Israel.  We have a house here and our son sometimes lives here and my parents and siblings also come to Israel a lot, and we want to be here in the future.  I want to say a big thank you to Hadas and also thank you very much to Yoav, Tzvika, and all the teachers at the ulpan.  You are all very nice and smart.  I will see you soon.  L’hitraot.

מרגו לואי 19.1.2011:

שלום שמי מרגו. מחר אני שמחה ועצובהביחד. אנחנו ניסע לסידני אחרי הצהריים אחרי האולפן מחר ואנחנו נעשה חופש עם חברים שלנו. אני אראה את הנמל של סידני…ים ושמים ואולי אני אחשוב שהזמן בישראל היה לי הכי טוב בחיים-אז בעליאומר ‘מה לעשות?’.

היום אני רוצה לחשוב על למה ישראל ממש מיוחדת. אני חושבת הרבה סיבות-אנשים, ארץ, ישן וצעיר, טבע. אני חושבת שישראל הייתה לי הרבה כמו בועה בשבילי. תל אביב, ירושלים, דרום, צפון – זה קשה להבין. אני זוכרת שבת ראשונה בתל אביב. הלכנו למסעדה בים וישבנו-קצת לא בטוח-איך להיות בישראל. עכשיו יותר קל…אנחנו מרגישים יותר סובלניים.  זה יוםהיה הרבה חיים. משפחה דיברה, ילדים שיחקו ,שמש וים-זה כיף. אכלנו ארוחת שבת עם דניאל ואילנה-זה היה מיוחד. אלנה ואני בישלנו ביחד-הרגשתי שמחה. לפעמים אחרי אולפן היינו שותים קוקטייל במסעדה על ים ממול דירה שלנו. ראינו שמש יורדת ואנשים במים על גלשנים. ישראלים יודעים איך לעשות כיף ולזרום ועבודה קשה.

אחד דברים מיוחדים בישראל זה אולפן-אור. אני לא מבינה למה ללמוד זה כיף. הרבה צחוק, הרבה שירים, הרבה מילים, הרבה ללמוד, הרבה סיפורים פוגשים אנשים חדשים והרבה סבלנות. ודיוויד ואני למדנו ביחד-זה מאוד שונה וחשוב…אנחנו מדברים עברית, יש לנו רק בעיה אחת-איפה נגור…מה לעשות? גם הוא חושב שיש לנו קונספירציה נשית באולפן-מה פתאום!

…טיילנו עם נחומי, צביקה ויואב. הם רוצים לדבר רק עברית-לפעמים ראש שלי לא זז. למדנו הרבה בבית קפה ואיך לעצבן אנשים ברחוב-זה כיף-והטיולים עוזרים לנו מאד. אני אהבתי הרבה לצחוק, ללכת ויושבת בקפה עם יואב-הוא מדבר לאט לאט בשבילי…אז אני רוצה לומר תודה רבה לכל אנשים של אולפן אור. עכשיו דיוויד ואני מתחילים להיות קצת ישראלים – אנחנו שמחים – להתראות!

Margo Lowy – January 19, 2011

(Margo liked to write long speeches, this is an excerpt from her last speech)

Hi, my name is Margo.  Tomorrow I will be both happy and sad.  We are going to Sydney in the afternoon after ulpan and we will have vacation with our friends.  I will see the port of Sydney… the sea and the sky and maybe I will think that my time in Israel was the best in my life – so my husband says, “what to do?”

Today I want to think about why Israel is so special.  I think there are a lot of reasons – the people, the land – old and new, and nature.  I think that Israel was very much like a bubble for me.  Tel Aviv, Jerusalem, south, north – it’s hard to understand.  I remember my first Shabbat in Tel Aviv.  We went to a restaurant by the sea and sat – not so sure, how to be in Israel.  Now it’s much easier –we feel more forgiving.  This was a day with lots of life.  The family spoke, the kids played, the sun and the sea, that’s fun!  We ate Shabbat lunch with Daniel and Elana – that was special.  Elana and I cooked together – I felt happy.  Sometimes, after ulpan, we would drink cocktails at the restaurant on the beach across from our apartment.  We saw the sun set and people in the water on surfboards.  Israelis know how to have fun, to flow and to work hard.

One of the special things in Israel is Ulpan-Or.  I don’t understand why learning is fun.  Lots of laughter, lots of songs, lots of words, lots to learn, lots of stories, meeting new people, and lots of patience.  And David and I learned together – this is very different and important.  We speak Hebrew, we just have one problem – where we will live – What will we do?  David also thinks that there is a female conspiracy at ulpan – No way!

Trips with Nachum, Tzvika and Yoav.  They only want to speak Hebrew – sometimes my head doesn’t move.  We learned a lot in coffee shops and how to bother people on the street that was fun! The trips helped us a lot.  I loved to laugh a lot, to walk and sit at cafés with Yoav; he spoke very slowly for me.  I want to say thank you to all the people at Ulpan Or.  Now David and I are beginning to be a little Israeli – We’re happy – L’hitraot!

Leave a Reply

Spam Protection by WP-SpamFree

Connect With Us

View our Videos on YouTubeLike us on FacebookFollow us on Twitter

Online Store

Contact Us

Country:
State:
Referred by:
Interested in:
Current Hebrew Level:
 I am interested in your newsletter
 Interested in making Aaliya?
Enter code:
captcha
* Required fields
Tel Aviv Jerusalem WorldWide